אחת השאלות הראשונות ששואלים בדרך כלל אדם כשנפגשים איתו בפעם הראשונה היא:
מאיפה אתה? למדת בתיכון ___? האם אתה מכיר את ברוריה שמשוני? במה אתה עובד?
מדוע לדעתכם אנחנו עושים את זה?
כדי לחפש דברים משותפים.
אנשים אוהבים אנשים שיש להם משהו במשותף.
אם גם אתה מכיר את ברוריה שמשוני, הסיכוי שנתחבר גבוה יותר.
ואם לא יצא לי להכיר את ברוריה שמשוני ולא למדתי באורט מעלה גמליאל?
האם לא נוכל להתקרב בדרך נוספת?
אני רוצה להכיר לכם את חוק ה- 7-35-55.
את החוק הזה הגה אלברט מחרביאן, פרופסור לפסיכולוגיה מ-MIT.
לאחר עבודה ומחקר של שנים, הוא גילה כי המילים שאנחנו משתמשים בתקשורת שלנו,
מהוות כ-7% מהבעת התקשורת.
מכירים את המשפט – זה לא מה שאמרת – זה איך שאמרת את זה?
זה כיוון שהאינטונציה שלנו – הקול שבו אנחנו משתמשים, מהווה 35% מהמסר שלנו.
והיכן מתרכזת רוב התקשורת? בשפת הגוף שלנו. 55% מהתקשורת שלנו מתבטאת ע"י שפת הגוף שלנו.
אין ספק שאנשים שאנחנו נמצאים בחיבור עמוק איתם, ירצו יותר בהצלחתינו,
יסלחו לנו ביתר קלות כאשר משהו לא יסתדר, ונהנה מקשר חזק ויציב איתם.
בדומה לכך, כשנהיה מול אנשים חדשים, אם נייצר הרגשה שיש לנו דברים במשותף, זה יעזור לפתיחות ולרצון להתקרב.
את הבדיקה המילולית למציאת דברים משותפים – אנחנו עושים כמעט ללא מחשבה, אך יש דבר נוסף שיכול לתרום רבות ליצירת תחושת קרבה לאדם חדש: לכוון את עצמנו לאינטונציה של מי שמולנו, לקלוט את הטון שלו, ולהתאים את הטון שלנו
היום אתן דוגמאות מהחלק של המילים ושל האינטונציה, ובמאמר הבא אדבר על החלק של שפת הגוף.
2 דגשים לגבי שימוש במילים מקרבות:
א. כדי לבנות חיבור איכותי עם מי שמולי, אוכל להשתמש בשמו הפרטי מידי פעם.
יש לשים לב שאומרים את שמו כאשר הקונוטציה של המשפט חיובית ולא שלילית. אחרת אצא מטיף כמו אמא שלו.
ב. אם יש מילים וביטויים מסוימים שהאדם מולי משתמש בהם, ארצה לשים לב ולהשתמש באותם המילים.
אם לדוגמא מתאמן שלי מבקש שאעזור לו להיות יותר אסרטיבי ואני אומר לו – אין בעיה, אנחנו נעבוד על הבטחון העצמי שלך, זה לא אותו דבר. לכן אגיד: "בשמחה, נעבוד על אסרטיביות"
3 דגשים לגבי אינטונציה (או טון דיבור): כשמסתכלים על תחום האינטונציה, אני מזמין אתכם לחשוב מה קורה כאשר אדם שמדבר מאוד מהר, ואדם שמדבר מאוד לאט נפגשים?
האם הם יצליחו לדבר? האם יש סיכוי שייווצר בניהם חיבור? כנראה שיהיה שם קושי מסוים.
א. לכן, כאשר נזהה אדם שמדבר בקצב מהיר, כדי לייצר חיבור איכותי ננסה להגביר את קצב הדיבור שלנו. גם אם הוא לא יהיה בקצב שלו, ככל שיתקרב אליו, החיבור יהיה טוב יותר.
ב. אותו הדבר לגבי טון הדיבור, ישנם אנשים שמדברים בטון תקיף עם המון סימני קריאה, וישנם אנשים המדברים בטון רך, הססני המלווה בסימני שאלה רבים. גם כאן נתאים את עצמנו לסגנון שלהם.
ג. כאשר נסתכל על הווליום – ננסה להבצע התאמה לווליום של האדם אשר איתנו בשיחה. הוא מדבר חלש – גם אני אדבר חלש, ולהיפך.
עיקר העניין הוא לשנות את הפוקוס – במקום להקשיב למה שעולה לי כשאני שומע את הדברים,
להקשיב לאדם מולי – גם למילים שלו, וגם למקצב שבו הוא אומר אותן.
כאשר אקשיב עם כל החושים שלי, אוכל להתאים את עצמי ולהדמות ככל שאפשר וכך לבסס איתו חיבור איכותי וקרוב.
