כיצד להעלים ביקורתיות ושיפוטיות (הנחת היסוד: המפה אינה השטח)

אני רוצה לספר לכם סקופ!

תינוקות נולדים עם אופי השונה זה מזה.

ניתן לראות תינוקות אשר יותר אנרגטים, חלקם יותר חייכנים או לחלופין בכיינים.

גם כמסתכלים על אחים, או אפילו תאומים –

נוכן לראות שלכל אחד אופי משלו,

בו ניתן להבחין ממש מהימים הראשונים.

ככל שהם גדלים, השוני וההבדל רק מתרחבים.

אז למה אנחנו כל הזמן מצפים מהם להתנהג כמונו?

היום אציג הנחת יסוד מעולם ה-NLP הנקראת: המפה אינה השטח.

זו אחת מהנחות היסוד המרכזיות והחשובות.

כל אחד רואה את העולם מהעיניים שלו, אבל לאן עובר המידע עד שהופך לזכרון?

כיצד אנחנו קובעים אם מה שראינו או חווינו הוא חיובי או שלילי?

כאשר אנחנו קולטים מידע בעזרת החושים, שמיעה, ראיה, תחושה, טעם וריח,

המידע עובר דרך כל סיפור החיים שלנו והאופי – האם אנחנו אנשים עם טמפרמנט גבוה? או אולי ביישנים ונמנעים?

האם אנחנו רגישים? האם פרפקציוניסטים?

המידע בודק אם חווינו משהו דומה בעבר, ומייד מקשר בניהם.

זו הסיבה שכאשר בני זוג רבים כל פעם על אותו הדבר,

הכאב רק מתעצם ומתחזק מריב לריב.

הם נוגעים שוב ושוב באותה הנקודה הכואבת.

בנוסף ישנם פילטרים נוספים: האמונות שלנו לגבי עצמנו, ולגבי העולם,

הערכים המובילים שלנו,

ואפילו המצב הפיסי שלנו: האם ישנו טוב בלילה לפני, או האם אנחנו רעבים.

זו הסיבה שבהשרדות המתמודדים מתחרים על אוכל, והרעב הגדול מוציא המון ריבים וכעסים.

כל אחד מאיתנו מסתובב עם מפת עולם משלו.

אנחנו בטוחים שכך העולם צריך להיות, כפי איך שאנחנו מבינים.

הבעיה שגם האחר בטוח שהעולם צריך להיות לפי איך שהוא מכיר.

כל נסיון שלנו לגרום לאחר לחשוב כמונו, להתנהג כמונו עלול להוביל לכעס ותסכול.

אם ניזכר במאמר: כיצד להתחבר לאדם בקלות וביעילות (חלק א' + ב'), בו כתבתי על החיבור בין אנשים: ככל שיהיו בנינו דברים משותפים, כך נרגיש חיבור עמוק יותר.

לכן כאשר אנחנו מזהים שהאדם מולנו, שאנחנו אוהבים ורוצים חיבור עמוק איתו, עושה דברים אחרת, חושב אחרת ומקבל דברים שאנחנו אומרים אחרת, זה עלול להרוס את החיבור.

ככל שהחיבור בנינו לא יציב, אנחנו מנסים לגרום לחשוב ולהתנהג כמונו, וזה מוביל לכעסים נוספים וחיבור עוד יותר לא יציב.

כיצד נוכל לצאת מהמעגל הזה ולשפר את היחסים שלנו עם בני הזוג, הילדים שלנו ואפילו בעבודה?

1. השלב הראשון הוא לזכור תמיד שהמפה אינה השטח, וכל אדם זכותו לחשוב ולראות דברים אחרת מאיתנו.

2. לנסות להתחבר לעולם שלו מתוך ההכרות שלנו איתו, ולבדוק מה הוא מנסה להגיד לנו? לעיתים בן זוג פגוע יצעק ויתעצבן כי חסרה לו מילה טובה או הערכה על משהו שעשה.

3. ננסה להבין מה הוא מנסה להגיד ולא איך. האיך הוא פשוט צורת ביטוי של מפת העולם שלו, לעומת ה'מה' שאיתו אני יכול להזדהות מתוך מפת העולם שלי.

4. וכמובן כאשר אנחנו לא מצליחים להבין את המה, כי האיך יותר מידי תיאטרלי, נוכל פשוט לשאול – חשוב לי להבין את הדברים, אבל אני לא לגמרי מבין, תוכל להסביר לי מה בדיוק אתה רוצה לומר? שאלה זו עושה פלאים.

גם מול הילדים שלנו אנחנו מנסים להתאים אותם למפה שלנו.

אם ננסה להגיע אליהם דרך העולם שלהם, ולא דרך העולם שלנו, החיבור יהיה עמוק ומשתף.