לפני כשנה, כשבתי השנייה הייתה בת חודש, שלחתי הודעה לבוס שלי: אשמח אם תאשר לי חופשת לידה של 4 שבועות.
הייתי עם ותק של שנתיים בחברה, ותק של 9 שנים בתעשיית ההייטק, ורציתי להיות שותף בגידול ביתי.
הבוס אמנם אישר לי את חופשת הלידה, אך באותו הזמן קיבלתי מכתב שאני מוזמן לשימוע לפני פיטורין.
אסור היה לפטר אותי, אך לאחר השימוע המשכתי לעבוד חודשיים נוספים בחברה, ויום לאחר שעברו החודשיים, קיבלתי מכתב פיטורין.
התחושה שלי היתה קשה ביותר, הבנתי שבחברה שעבדתי לא היה לגיטימי לבקש חופשת לידה, ולאחר קבלת המכתב, חלק בי התחרט שביקשתי את החופשה הזו.
החרטה החלה להתפשט, וככל שחשבתי על העניין יותר, הרגשתי חלש יותר, טרוד יותר.
הבנתי שמשהו חייב להשתנות. שמתי לב לאופן בו אני חושב על הדברים ושינוי קטן בחשיבה עזר לי לעשות שינוי גדול בהרגשה ובמציאות שלי.
חרטה היא למעשה הסתכלות על מקרה שעבר, בביקורתיות.
לרוב השאלה המנחה כשחרטה עולה היא למה?
למה הייתי צריך להתעצבן, למה הוא היה חייב לעשות את זה, למה ולמה ולמה.
העניין הוא, שחרטה מלווה לעיתים קרובות בעצב, בושה והאשמה עצמית. במקרים קיצוניים חרטה עלולה להוביל לדכאון, ואף להתאבדות.
העניין הטריקי עם חרטה הוא, שאנחנו שופטים את עצמנו, לאחר שנחשפה התוצאה של מעשינו.
בזמן המעשה, לא יכלנו לדעת מה יהיו ההשלכות, ופעלנו בדרך הטובה ביותר שנראתה לנו.
אם היינו יכולים לדעת מה יהיו ההשלכות, הרי היינו בוחרים אחרת.
חוץ מידע לגבי ההשלכות, מספר דברים נוספים משפיעים על המעשים שלנו, בכל רגע נתון:
1. האופי שלנו, האם אנחנו מוגדרים כעצבניים? או כאנשים שמחים?
2. חוש הצדק שלנו – מכירים את המשפט להיות חכם או להיות צודק? הנטייה שלנו משפיעה על הבחירות שלנו.
3. הפחדים שלנו, האמונות שלנו לגבי העולם ולגבי עצמנו,
4. ואפילו מצב הרוח שלנו, כמות השינה שישנו בלילה הקודם, האם אנחנו רעבים או צמאים
כל אלה תורמים להחלטה האם נתנהג בסבלנות או בכעס, האם נהיה באנרגיה גבוהה או לא.
אם נחזור לחרטה, נשים לב שבהרבה מקרים היא גורמת לנו להתנהג עוד מאותה התנהגות שעליה אנחנו מתחרטים. למעשה נוצר מעגל קסמים.
אם למשל אנחנו מתפרצים בכעס, ולאחר מכן מתחרטים, אנחנו בעצם כועסים על עצמנו על זה שכעסנו…
ואם אנחנו אוכלים יותר ממה שאנחנו צריכים, כנראה בגלל שלא כלכך טוב לנו והאוכל מנחם אותנו,
אז רגש החרטה מהאוכל, גורם לנו להרגיש לא טוב לגבי עצמנו ונחשו מה אנחנו עושים כדי להתמודד עם הרגש השלילי? אוכלים שוב.
אז למה אנחנו מתחרטים? המטרה בבסיס היא טובה, היא רוצה שנלמד מהמעשים שלנו – שלא נעשה שוב פעם את אותה הטעות, אך הרגשות השליליים המתלווים אליה יכולים להיות הרסניים,
לכן נחליף את השאלה 'למה עשיתי את זה' ל- 'כיצד נכון יהיה לנהוג בפעם הבאה?' או 'מה עליי לשפר לפעם הבאה?'
במקום להתרכז בעבר, נתרכז בהווה ובעתיד ונלמד לפעם הבאה.
ומה באשר לחרטה שלי? כאשר שמתי לב שאני שואל המון למה, למה ביקשתי את חופשת הלידה הזו, למה קיבלתי מכתב פיטורין? השאלות האלה החלישו אותי,
לכן החלפתי לשאלות מלמדות, לדוגמה: כיצד אוכל לנצל את התקופה בה אני יכול לחתום אבטלה בצורה הטובה ביותר?
התרכזתי בהווה ובעתיד והתחלתי לבנות תשתית כך שכאשר אסיים את תקופת האבטלה, אפתח עסק עצמאי כמאמן NLP, וכך בדיוק היה.
