זוכרים את תוכנית הטלויזיה ששודרה בתחילת שנות ה-90 הנקראה 'פשוט אמרו לא'?
אז כל מי שלא גדל בדור הזה – הפרק הזה מיוחד עבורכם.
אחד המפתחות המשמעותיים לשלווה ושקט נפשי, הוא הצבת גבולות.
חוסר בהצבת גבולות לסביבה והיכולת להגיד 'לא', בלי רגשות אשמה, יכולה לגרום לאומללות, תשישות, ניתוק שלנו מעצמנו, בדידות ואפילו למחלות.
המקור של חוסר בהצבת גבולות הוא כנראה מגילאים הקטנים, כששלחו אותנו לתת נשיקה לדודה כשלא ממש רצינו.
אבל הצרכים והרצונות של ההורים שלנו היו אולי חשובים יותר משלנו.
לפעמים התנהלה מלחמה בין הרצון של ההורים לרצון שלנו, וכמובן שהם (כמעט) תמיד ניצחו. הבעיה במלחמה היא שאתה צריך לקחת ממישהו את הרצון החופשי שלו כדי לקבל את שלך.
היום אני מארח את קארין אביבי, שהתארחה בפרק השלישי,
יחד דיברנו על הצבת גבולות, על הקטנת הפחדים שאנחנו מתמודדים איתם,
ואיך להרוויח שקט נפשי, כי הפחד הוא מתיש ומאוד מערער.
יחד ענינו על השאלות הבאות:
1. האם ההורים מלמדים אותנו לטשטש את הגבולות שלנו? איך זה קורה? ובאיזה גיל?
2. מה קורה לנו כשאנחנו חיים כמעט ללא גבולות ומקטינים את הצרכים שלנו מול האחר? ואיך משנים את זה?
3. ומה קורה כשהגבולות שלנו קשיחים מידי? שאנחנו לא נותנים להתקרב אלינו כדי לא להפגע?
4. האם אשמה וריצוי הם ביטויים של עודף בטחון עצמי ולא חוסר?
5. מי זקוק יותר לאישור? המרצה או המרוצה?
6. מדוע אדם מרצה עלול להרגיש שיש לו המון בחיים – אבל אין לו כלום? (ספויילר – כי אין לו את עצמו)
הנה גרסת הוידאו:
הנה גרסת האודיו (שמע):
אחרי שערכתי את הפרק, היה שיר לא הפסיק להתנגן אצלי בראש, אז החלטתי לשתף. מי שאוהב, יכול לחבר בין השיר לבין הפרק. הנה הקישור: כאן.
אהבתם את התוכן של קארין? הנה הדרכים לעקוב אחריה ולהנות מהתכנים שלה: