אני רוצה לשתף אתכם במסקנה סופר משמעותית שהבנתי בנוגע לרגשות, לדרך בא אנחנו יכולים לחיות את החיים במלואם ולהשיג את המטרות (הכמוסות) שלנו.
אני רואה המון תכני התפתחות המדברים על התעוררות,
על לחוות את החיים במלואם, על לעוף על עצמנו,
ואני רואה איך אנשים קוראים, שומעים, אבל לא מרגישים ככה.
איזה לעוף על החיים איזה?! ומה עם המשכנתא? והזוגיות? וההורות שלנו? והקריירה?
המסקנה קשורה ישירות בסיבה שרוב האנשים לא באמת עושים שינויים,
והסיבה המרכזית שרוב האנשים חיים ליד ולא בייעוד שלהם.
וחשוב לי לומר מההתחלה – שזהו פרדוקס שקשה מאוד לקיים אותו.
ברנה בראון אמרה בהרצאה האייקונית שלה – שפגיעות היא סגולה להצלחה בערכות יחסים.
וזה ממש נכון. הרי מהי פגיעות? היכולת שלנו להיות חשופים.
חשופים – אומר לשים את הלב שלנו על השולחן ולא להסתתר מאחורי חומה.
תחשבו כמה מסוכן זה, וכמה פגיע זה יכול להיות.
ככה לעמוד חשוף בשדה, שכל דבר יכול לפגוע בנו.
ואכן, רוב האנשים נפגעו לאורך החיים. וחזרו לגור מאחורי חומות.
ובצדק. אם כשאני שם את הלב אני נפגע, עדיף לשמור על עצמי.
לא להרגיש. לא לייצר קשר רגשי מידי, לא לפתוח את הלב.
אבל אז מערכות היחסים שלנו הם ליד, והעבודה שלנו היא ליד, וההורות שלנו היא ליד, והחיים עוברים לידנו.
אלמנט נוסף שחשוב לדבר עליו – הרגשות שלנו הם המצפן לאמת הנשמתית שלנו. כשלא טוב לנו, אנחנו במציאות לא מתאימה שחשוב שנשנה אותה.
רק תחשבו שאם אדם מרגיש לא בטוב, ולא מצליח לשנות את המציאות – הוא מתחיל לכבות את האזעקה. את הרגש.
והוא נשאר במקום שלא טוב לא, רק לא מרגיש את זה יותר.
ואנחנו כולנו רוצים להרגיש את הרגש, אבל מפחדים.
רוצים דוגמא? בבקשה:
מדוע לדעתכם אנחנו כלכך אוהבים הופעות מוזיקה,
תיאטרון, סרטים או אומנות בכללי?
שם אנחנו יכולים להיות בסביבה בא הרגש משתחרר.
העצב, השמחה, הקפיצות – חיים באמת לשעתיים.
האם היינו לחיות ככה יותר ביום יום שלנו?!
כן!
כן!
כן, אבל.
כן, אבל אנחנו צריכים ללמוד לשמור על עצמנו בדרכים אחרות.
החיים הם לא שדה פתוח או ישיבה מאחורי חומה עצורים.
אפשרי לפתוח את הלב, לתת מקום לרגשות, לעוצמתם וליופיים,
רגשות הם החשמל שזורם לנו בגוף.
אבל – חשוב ללמוד לשים גבולות לעצמנו ולסביבה,
לא לאפשר פגיעה בנו לאורך זמן.
לדעת לתקשר את הצרכים שלנו, את הרצונות ולמצוא את השביל הנכון.
ואפילו לדעת להחליף סביבה או מציאות כשלא טוב לנו.
אני יכול להבטיח לכם שכאשר אנחנו חיים עם לב פתוח,
האהבה, התשוקה והשמחה שאנחנו חווים חזקים הרבה יותר.
נכון, גם הפגיעה, הכעס והאכזבה יכולים להיות גהובים יותר,
כאן נכנסת השמירה שלנו את עצמנו, למידת לקחים והצבת גבולות.
כך באמת נוכל לחיות את החיים האלה במלואם,
בפגיעות, ברגישות ובאהבה גדולה.
