בואו לבדוק: האם כל אחד יכול להיות מנהיג של עצמו ולסובבים אותו?

מחקרי מוח שונים מצאו כי האדם הממוצע חושב בין 50-70 אלף מחשבות ביום!

האם אנחנו יכולים להיות מודעים לכמות כזו של מחשבות?

בוודאי שלא. אפילו לא על אלף מהן. וכל אלה ביום אחד בודד.

חשוב לציין שרבות מהמחשבות האלה חוזרות על עצמן,

במהלך היום, כל יום מחדש.

מחשבות אלו יוצרות 'מסלולים' במוח אשר מתחזקים,

ככל שנחזור על המחשבה שוב ושוב,

המסלול יהפוך למרכזי ויציב יותר.

המסקנה מהמחקר היתה ברורה – ככל שנחשוב מחשבות לא נעימות כגון:

פחדים, כעסים ותסכולים, כך השבילים האלו יתחזקו במוח שלנו,

ולאחר מכן המוח שלנו ילמד לחפש עוד הוכחות למחשבות האלו,

כדי לחזק עוד ועוד את השבילים שנוצרו.

לעומת זאת, אם באופן מודע, נבין שהמחשבות שלנו יוצרות את המציאות שלנו,

נוכל לבחור לחפש ולהתמקד גם בדברים טובים המתרחשים בעולמנו.

באותו האופן שהזכרתי את המנגנון, ככל שנתאמן על חיזוק ראית הטוב,

כך המסלולים שנבנה יהיו חזקים ויציבים.

אתן לכם מספר דרכים בהן נוכל לחזק את הקשרים של ההרגשה הפנימית הטובה:

1. לתת מקום לרגשות ומחשבות הפחות נעימות:

ישנה נטייה להדחיק רגש או מחשבה לא נעימה שמגיעים.

כדי לא להתמודד עם כעס, או עצב, אנחנו נוטים לאכול יותר ממה שאנחנו צריכים,

לצרוך יותר חדשות ורשתות חברתיות ואפילו יכול להוביל להתמכרות למטשטשים שונים כגון: סיגריות, אלכוהול וסמים.

כל נסיון הדחקה של הרגש לא מעלים אותו, אלא גורם להתנגדות פנימית.

לכן במידה ונרשה לעצמנו לשהות ברגש הלא נעים – כלומר להיות עצובים, להיות כועסים או ממורמרים, נראה שהרגש חלף מעצמו, ורגש חדש יתפוס את מקומו.

2. הודיה:

במידה ואתם מרגישים ששום דבר בחייכם לא ראוי להודיה – עליכם להתרגל את שריר ההודיה יותר.

הנטיה הטבעית לקבל את הדברים הטובים בחיינו כמובנים מאליהם ולהתרכז במה שחסר,

גורמת לנו לפספס את האוצרות האמיתיים בחיינו, שנוכל להעריך אותם רק במידה ונאבד אותם, או במידה ונפתח הרגל הודיה על הקיים.

ניתן להודות על מאור עינינו, על קורת הגג מעלינו, על האוכל שעל צלחתינו, על החוזקות שלנו ומי שהפכנו להיות,

על הקרובים לנו שדואגים לנו וגם על השאיפות הגדולות שיש לנו לגבי עתידנו.

אני ממליץ לכתוב במחברת מידי בוקר או מידי ערב לפחות 10 דברי הודיה או דברים טובים שקרו לנו במהלך היום.

3. לחזק את עצמנו ע"י פיתוח תחביבים ומיומנויות חדשות:

מה משותף לנגינת פסנתר, קריאת ספרים, לימוד שפה חדשה ושילוב הליכות או ריצה במהלך היום?

כל אלה דברים היושבים על המדף וממתינים לרגע הנכון בו אתחיל לשלב אותם.

הרגע הנכון עדיין לא הגיע, למרות שעברו מספר שנים מאז שקניתי פסנתר חשמלי להתאמן עליו.

אומנות ניהול הזמן היא נושא רחב, ואקדיש לו מאמר נפרד. לכל אחד מאיתנו ישנם משימות עליהן הוא לא מוותר,

וכאשר בדקתי כיצד אני נוטה לזכור ארועים, שמתי לב שנוח לי כשהם כתובים ביומן.

לכן כדי לחזק את עצמי, הוספתי ליומן שלי שעתיים בשבוע, שהן מוקדשות לפיתוח התחביבים שלי.

בשעתיים האלה אוכל לרכב על אופניים, להתאמן בפסנתר ואפילו לשבת על ערסל ולקרוא ספר.

אנחנו אוהבים יותר את מי שאנחנו יכולים להעניק לו אהבה וזמן פנוי, וכאשר אנחנו משקיעים בעצמנו, האהבה העצמית שלנו עולה.

לסיכום:

אני יודע שחלק מהפעולות שהמלצתי עליהן כאן ייראו לכם בהתחלה לא טבעיות או קשות לעשייה.

הסיבה נעוצה במערך המחשבות והמסלולים היציבים שקיימים עד לרגע זה.

תפקידן של הפעולות המומלצות הוא לבנות מסלולים חדשים, נעימים ויציבים, וככל שתתרגלו, כך המסלולים יהיו יציבים וחזקים.

לכן, אני ממליץ להתחיל מפעולות קטנות, שילוב שעה או שתיים בשבוע בהן נפתח תחביב או נפתח את ההודיה, וככל שנתרגל ונתחזק, נוכל לשלב פעולות נוספות.